Liebling
A bilingual family inspired by the International Style and Hebrew graphics from 1930s. Back then, most graphic designers in Israel had a background of Bauhaus education — and accordingly created typefaces characterized by high geometric abstraction, based on simple fundamental shapes. The Hebrew letters, which for hundreds of years had appeared almost exclusively in calligraphic and ornamental forms, were not yet accustomed to such an abstract style — and naturally, the period was marked by a certain experimental spirit that produced letterforms that appear somewhat eccentric from today’s perspective. “Liebling” preserves that nostalgic, periodic spirit and includes three stylistic alternatives for each letter: some with a more nostalgic and prominent presence, and others more refined and contemporary. The combination of these alternatives, alongside the broad range of weights, enables versatility for creating strong, impactful headlines or a unique, fresh logotype. The font was developed in 2016 as part of the Liebling Program of the White City Center, and has been used by the center in its publications ever since.
-
Published
2016
-
Designers
Yanek Iontef
-
Styles
8 styles
-
Features
Fractions, Lining Figures, Old-style figures, Stylistic Set 1, Stylistic Set 2, Tabular lining figures
-
Scripts
Hebrew, Latin
Overview
100
300
400
500
700
800
900
Liebling
Specimens
הסגנון הבינלאומי
International Style
bahuhaus
cœur
חלופות סגנוניות stylistic alternates
אצטמפ
אצטמפ
אצטמפ
יריד המזרח
LEVANT FAIR
אסכולה אמנותית פונקציונלית בתחומי האדריכלות והעיצוב, שהחלה בסוף
שנות ה־20 של המאה העשרים והתקיימה עד שנות ה־70 של אותה מאה.
In July 1994, UNESCO proclaimed the White City of Tel Aviv a World Heritage Site, describing the city as
“a synthesis of outstanding significance of the various trends of the Modern Movement in architecture”.
לאותיות אלו הוחזרו כמה מו התכונות המיוחדות לאות המרובעת העברית המסורתית, שאינן נראות באות ״חיים״. פונט ליבלינג אינו חידוש או החייאה של כל אחד הגופנים הנ״ל בפרט. אז מה הוא כן? הוא עיצוב עכשווי מקורי, שנשען בבירור על דוגמאות העבר שהוזכרו, והותאם לצרכים בני זמננו. בעוד שחלק מן הדוגמות האלה הן מקסימות ואלגנטיות, במקרים רבים מעצבי האותיות הללו לא היו דוברי עברית, ודאי לא על בוריה, וחוסר ההיכרות האינטימית עם השפה הוביל לא פעם גם להחלטות צורניות תמוהות. בנוסף, האותיות הללו הופיעו לרוב במשקל בודד בלבד. ״ליבלינג״ עוצב כמשפחה רחבה בת שבעה משקלים, בשתי מערכות כתב — עברית ולטינית. בנוסף, כוללת המשפחה שלוש חלופות סגנוניות לכל אות עברית — כל אחת מהן משמרת פרשנות היסטורית אחרת לסגנון. הודות למאפיינים אלה, ״ליבלינג״ מאפשר סידור טקסטים מורכבים, ומתאים למגוון רחב של צרכים.
גופנים מקטגוריית ״סנס־סריף גיאומטרי״, הם בהגדרה בעלי צורות פשוטות למראה. אבל כפי שיודע כל מעצב צעיר שניסה לבנות גופן כזה בעזרת סרגל ומד זווית (או המקבילה הדיגיטלית שלהם), זה לא כל כך קל. בעיה נפוצה בעיצוב גופנים המבוססים על צורות גיאומטריות, היא ההיווצרות של כתמים כהים בנקודות מפגש הקווים (stems). לשם כך נחוצים תיקונים אופטיים רבים המוחלים על הציור הסופי, המסייעים ליצור את הרושם שהגופן עשוי בעובי קו אחיד. גופנים הם ביטוי של זמנם. פונט ליבלינג הוא גופן חדש, ובכל זאת הוא שואב בבירור מדוגמאות היסטוריות מהעבר. מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, בלט בעולם כולו סגנון טיפוגרפי שהעדיף את השימוש באותיות נטולות תגים, פשוטות־צורה, בעלות עובי קו אחיד, אותיות ״סנס־סריף״. המגמה הזו לא פסחה גם על הטיפוגרפיה העברית. האות העברית הראשונה מסוג זה נוצרה בשנות העשרים בפולין, על פי ציוריו של יאן (יעקב) לויט, וכונתה ״חיים״. אותיות עבריות נוספות בסגנון, גם הן משנות העשרים המאוחרות, היו ״אהרוני״, שנוצרה בגרמניה על פי ציוריו של הגראפיקאי התל־אביבי טוביה אהרוני, ו״ספיר״ שנוצרה בריגה על פי ציוריו של הגרפיקאי אלכסנדר רוסוטה.
ZIEGLER & SCHMIDT
REMSCHEID
ד״ר ברשק הנס בוהם
ALHAMBRA
Dr. Boehm Hans Berschak
29 Idelsohn Street, Tel-Aviv ↔ רחוב אידלסון, 29 תל־אביב
The concept for a new garden city, to be called Tel Aviv, was developed on the sand dunes outside Jaffa in 1909. Scottish urban planner Patrick Geddes, who had previously worked on town-planning in New Delhi, was commissioned by Tel Aviv's first mayor, Meir Dizengoff, to draw up a master plan for the new city. Geddes began work in 1925 on the plan, which was accepted in 1929. The view of the British Mandatory authorities seemed to have been supportive. In addition to Geddes, and Dizengoff, the city engineer Ya’acov Ben-Sira contributed significantly to the development and planning during his 1929 to 1951 tenure. Patrick Geddes laid out the streets and decided on block size and utilisation. Geddes did not prescribe an architectural style for the buildings in the new city. But by 1933, many Jewish architects of the Bauhaus school in Germany, like Arieh Sharon, had fled to the British Mandate of Palestine.
Both the emigration of these Jewish architects and the closing of the Bauhaus school in Berlin were consequences of the rise to power of the Nazi party in Germany in 1933. The residential and public buildings were designed by these architects, and by architects born locally including Ben-Ami Shulman, who put the principles of modern architecture into practice. The Bauhaus principles, with their emphasis on functionality and inexpensive building materials, were perceived as ideal in Tel Aviv. The architects fleeing Europe brought not only Bauhaus ideas; the architectural ideas of Le Corbusier were also mixed in. Furthermore, Erich Mendelsohn was not formally associated with the Bauhaus, though he had several projects in Israel in the 1930s as did Carl Rubin, an architect from Mendelsohn’s office. In the 1930s in Tel Aviv, many architectural ideas were converging and Tel Aviv was the ideal place for them to be tested.
Glyphs
- א
- ב
- ג
- ד
- ה
- ו
- ז
- ח
- ט
- י
- ך
- כ
- ל
- ם
- מ
- ן
- נ
- ס
- ע
- ף
- פ
- ץ
- צ
- ק
- ר
- ש
- ת
- יִ
- ײַ
- שׁ
- שׂ
- שּׁ
- שּׂ
- אַ
- אָ
- אּ
- בּ
- גּ
- דּ
- הּ
- וּ
- זּ
- טּ
- יּ
- ךּ
- כּ
- לּ
- מּ
- נּ
- סּ
- ףּ
- פּ
- צּ
- קּ
- רּ
- שּ
- תּ
- וֹ
- בֿ
- כֿ
- פֿ
- A
- B
- C
- D
- E
- F
- G
- H
- I
- J
- K
- L
- M
- N
- O
- P
- Q
- R
- S
- T
- U
- V
- W
- X
- Y
- Z
- À
- Á
- Â
- Ã
- Ä
- Å
- Æ
- Ç
- È
- É
- Ê
- Ë
- Ì
- Í
- Î
- Ï
- Ð
- Ñ
- Ò
- Ó
- Ô
- Õ
- Ö
- Ø
- Ù
- Ú
- Û
- Ü
- Ý
- Þ
- ẞ
- Ā
- Ă
- Ą
- Ć
- Ĉ
- Ċ
- Č
- Ď
- Đ
- Ē
- Ĕ
- Ė
- Ę
- Ě
- Ĝ
- Ğ
- Ġ
- Ģ
- Ĥ
- Ħ
- Ĩ
- Ī
- Ĭ
- Į
- İ
- IJ
- Ĵ
- Ķ
- Ĺ
- Ļ
- Ľ
- Ŀ
- Ł
- Ń
- Ņ
- Ň
- Ŋ
- Ō
- Ŏ
- Ő
- Œ
- Ŕ
- Ŗ
- Ř
- Ś
- Ŝ
- Ş
- Š
- Ţ
- Ť
- Ŧ
- Ũ
- Ū
- Ŭ
- Ů
- Ű
- Ų
- Ŵ
- Ŷ
- Ÿ
- Ź
- Ż
- Ž
- Ə
- Ǿ
- Ș
- Ț
- Ẁ
- Ẃ
- Ẅ
- Ỳ
- a
- b
- c
- d
- e
- f
- g
- h
- i
- j
- k
- l
- m
- n
- o
- p
- q
- r
- s
- t
- u
- v
- w
- x
- y
- z
- ß
- à
- á
- â
- ã
- ä
- å
- æ
- ç
- è
- é
- ê
- ë
- ì
- í
- î
- ï
- ð
- ñ
- ò
- ó
- ô
- õ
- ö
- ø
- ù
- ú
- û
- ü
- ý
- þ
- ÿ
- ā
- ă
- ą
- ć
- ĉ
- ċ
- č
- ď
- đ
- ē
- ĕ
- ė
- ę
- ě
- ĝ
- ğ
- ġ
- ģ
- ĥ
- ħ
- ĩ
- ī
- ĭ
- į
- ı
- ij
- ĵ
- ķ
- ĺ
- ļ
- ľ
- ŀ
- ł
- ń
- ņ
- ň
- ŋ
- ō
- ŏ
- ő
- œ
- ŕ
- ŗ
- ř
- ś
- ŝ
- ş
- š
- ţ
- ť
- ŧ
- ũ
- ū
- ŭ
- ů
- ű
- ų
- ŵ
- ŷ
- ź
- ż
- ž
- ǿ
- ș
- ț
- ȷ
- ə
- ẁ
- ẃ
- ẅ
- ỳ
- ª
- º
- װ
- ױ
- ײ
- fi
- fl
- 0
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- ½
- ¼
- ¾
- ⅐
- ⅑
- ⅒
- ⅓
- ⅔
- ⅕
- ⅖
- ⅗
- ⅘
- ⅙
- ⅚
- ⅛
- ⅜
- ⅝
- ⅞
- ⅟
- ↉
- ⁄
- !
- #
- *
- ,
- .
- /
- :
- ;
- ?
- \
- ¡
- ·
- ¿
- •
- …
- ׳
- ״
- "
- '
- «
- »
- ‘
- ’
- ‚
- “
- ”
- „
- ‟
- ‹
- ›
- ⹂
- (
- )
- [
- ]
- {
- }
- -
- _
- –
- —
- ־
- &
- @
- |
- ¦
- §
- ©
- ®
- °
- ¶
- †
- ‡
- ™
-
- $
- ¢
- £
- ¤
- ¥
- ₪
- €
- ƒ
- %
- +
- <
- =
- >
- ~
- ¬
- ±
- ^
- ×
- ÷
- ‰
- ∑
- −
- √
- ∞
- ∫
- ≈
- ≠
- ≤
- ≥
- ↑
- ↗
- →
- ↘
- ↓
- ↙
- ←
- ↖
- ↔
- ↕
- ◊
-
-
-
- `
- ´
- ˆ
- ˜
- ¯
- ˘
- ˙
- ¨
- ˚
- ˝
- ˇ
- ¸
- ˛
- ̈
- ̇
- ̀
- ́
- ̋
- ̂
- ̌
- ̆
- ̊
- ̃
- ̄
- ̒
- ̦
- ̧
- ̨
- ̵
- ̶
- ̷
- ̸
- ְ
- ֱ
- ֲ
- ֳ
- ִ
- ֵ
- ֶ
- ַ
- ָ
- ֹ
- ֺ
- ֻ
- ּ
- ֿ
- ׁ
- ׂ
- ׇ
OpenType Features
-
1/3 teaspoon of vanilla extract
-
A grown human body has 206 bones
-
The longest anyone has held their breath underwater is 24.5 minutes
-
אשטרום Ashtrom
-
אצטרובלים
-
Heidenheim and Frankfurt are 163 Km apart
About
-
Published
2016
-
Designers
Yanek Iontef
-
Styles
8 styles
-
Features
Fractions, Lining Figures, Old-style figures, Stylistic Set 1, Stylistic Set 2, Tabular lining figures
-
Scripts
Hebrew, Latin
A bilingual family inspired by the International Style and Hebrew graphics from 1930s. Back then, most graphic designers in Israel had a background of Bauhaus education — and accordingly created typefaces characterized by high geometric abstraction, based on simple fundamental shapes. The Hebrew letters, which for hundreds of years had appeared almost exclusively in calligraphic and ornamental forms, were not yet accustomed to such an abstract style — and naturally, the period was marked by a certain experimental spirit that produced letterforms that appear somewhat eccentric from today’s perspective. “Liebling” preserves that nostalgic, periodic spirit and includes three stylistic alternatives for each letter: some with a more nostalgic and prominent presence, and others more refined and contemporary. The combination of these alternatives, alongside the broad range of weights, enables versatility for creating strong, impactful headlines or a unique, fresh logotype. The font was developed in 2016 as part of the Liebling Program of the White City Center, and has been used by the center in its publications ever since.
In-Use
-
Liebling ליבלינג -
Liebling ליבלינג -
Liebling ליבלינג
-
Liebling ליבלינג
-
Tel Aviv תל אביבLiebling ליבלינג
