פרנק־ריהל וריאבל
Frank Rühl Variable
Frank Rühl has accompanied the Hebrew reader since 1908, and it has no plans to go anywhere. It was created by Raphael Frank, the cantor of the Jewish community in Leipzig and an amateur typographer, out of a desire to move along from the heavy appearance of traditional Hebrew sacred scripts, and to create a daily, simple, secular typeface — yet still elegant and readable. Stylistically, Frank Rühl is a synthesis of familiar structures from Ashkenazi and Sephardi Hebrew letterforms, with influences from Art Nouveau and Latin letterforms. Its refined shapes and the significant improvement it introduced in differentiating between similar letters, quickly made it the primary — and eventually almost the exclusive — Hebrew text typeface. It is used for printing Hebrew books, newspapers, and publications, up to the present day. Frank Rühl Variable brings the iconic typeface to 2026. Alongside an extended Latin character set, it includes two variable axes: weight and optical size — a rare feature that recreates the historical sensitivity of metal type — allowing designers full control to create fluent, highly readable text, as well as bold, characterful headlines. The new version gives the iconic typeface contemporary digital life and provides designers with an updated, dynamic tool.
-
Published
1908, 2026
-
Designers
Raphael Frank (Hebrew); Yanek Iontef, Daniel Grumer, Matan Iontef, Dan Sarid (Latin)
-
Styles
1 style
-
Features
Fractions, Lining Figures, Old-style figures, Inferiors, Short Lamed, Short Ayin, Tabular lining figures, Slashed Zero
-
Scripts
Hebrew, Latin
Overview
6
12
36
72
Regular
Medium
Bold
Specimens
ברתולד Berthold 1924
בראשית
אות הטקסט העברית האלמותית,
לראשונה בגרסה וריאבילית מוקפדת.
{„Qualified“}
פרסונליזציה*
״עולם הדפוס נוטה בימינו לבנות גופנים שישלבו את הפשטות של ה־Antiqua עם הסברת הפנים של ה־Fraktur.
נטייה זו מוליכה לדרישה שהאותיות בעלות ההבדל החד בין העובי של הקווים המאוזנים לבין הדקוּת של הקווים המאונכים
יפנו את מקומן, גם בבניית גופנים עבריים, לאותיות שקטות ורציפות שתשפרנה את רהיטות הקריאה״. (רפאל פרנק, 1911)
לייפּציג Leipzig
כרכום דמשקאי ✲ Crocus Damascenus
״אמנות חדשה״ «Art Nouveau»
| ונציה 260 № Venice |
גודל אופטי Optical Size
[ראווה Display]
[כותרת] ← פליקס מנדלסון־ברתולדי היה נכדו של הפילוסוף היהודי הנודע משה מנדלסון
[Headline] → Felix Mendelssohn-Bartholdy entstammte der angesehenen jüdischen Familie
[Text] → A concordance is an alphabetical list of the principal words used in a book or body of work, listing every instance of each word with its immediate context. Historically, concordances have been compiled only for works of special importance, such as the Vedas, Bible, Qur’an or the works of Shakespeare, James Joyce or classical Latin and Greek authors, because of the time, difficulty, and expense involved in creating a concordance in the pre-computer era. A concordance is more than an index, with additional material such as commentary, definitions and topical cross-indexing which makes producing one a labor-intensive process even when assisted by computers.
[טקסט] ← קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה. המונח העברי, ״ספר המתאימות״, אינו נפוץ. קונקורדנציה נהוג לחבר לקורפוס, ספר חשוב, מפורסם או נפוץ מאוד, או למכלול יצירתו של סופר או משורר. הקונקורדנציה היא כלי עזר ראשון במעלה לחוקרים את היצירה הנידונה וללומדיה. הקונקורדנציה הראשונה נתחברה לתנ״ך, והיא נכתבה על ידי נזירים וכמרים נוצרים, בין השאר ככלי עזר לוויכוחים בין־דתיים (ואף תורגמה לעברית בדיוק למטרות הללו). בעת החדשה השתמשו בה גם לגבי יצירות נוספות. בימי הביניים וראשית העת החדשה, בין השאר משום שיצירת קונקורדנציה הייתה מלאכה מייגעת, ארוכה ויקרה, נוצרו קונקורדנציות רק ליצירות חשובות במיוחד כמו התנ״ך והקוראן.
[Micro] → The play opens with Theseus and Hippolyta who are 4 days away from their wedding. Theseus is unhappy about how long he has to wait while Hippolyta thinks it will pass by like a dream. Theseus is confronted by Egeus and his daughter Hermia, who is in love with Lysander, and resistant to her father's demand that she marry Demetrius, whom he has arranged for her to marry. Enraged, Egeus invokes an ancient Athenian law before Duke Theseus, whereby a daughter needs to marry a suitor chosen by her father, or else face death. Theseus offers her another choice: lifelong chastity as a nun worshipping the goddess Diana, but the two lovers both deny his choice and make a secret plan to escape into the forest for Lysander’s aunt's house, to run away from Theseus. Hermia tells their plans to Helena, her best friend, who pines unrequitedly for Demetrius, who broke up with her to be with Hermia. Desperate to reclaim Demetrius’s love, Helena tells Demetrius about the plan and he follows them in hopes of finding Hermia. The mechanicals, Peter Quince and fellow players Nick Bottom, Francis Flute, Robin Starveling, Tom Snout and Snug plan to put on a play for the wedding of the Duke and the Queen, “the most lamentable comedy and most cruel death of Pyramus and Thisbe”. Quince reads the names of characters and bestows them on the players.
[מיקרו] ← הרמיה וליסנדר הם זוג מאוהב, אך אגאוס, אביה של הרמיה, עומד על כך שהיא תינשא לאדם שהוא בחר: דמטריוס (המאוהב בהרמיה). אגאוס מגיע להיכלם של תסאוס, דוכס אתונה, והיפוליטה (מלכת האמזונות) אשתו לעתיד, יחד עם בתו, דמטריוס וליסנדר, על מנת שתסאוס ישפוט בנושא. תסאוס מציג בפני הרמיה שלוש אפשרויות - לשמוע בקול אביה ולהינשא לדמטריוס, להמרות את פיו - במקרה כזה היא תומת, או לעבור למנזר לחיות חיי נזירה. לנוכח אפשרויות אלה, ליסנדר מציע להרמיה לברוח יחדיו אל דודתו שגרה בעיר אחרת ולהינשא שם. הרמיה מסכימה והם קובעים להיפגש בלילה ביער כדי לממש את הבריחה. הרמיה מספרת על הבריחה רק לחברתה הטובה, הלנה, המאוהבת בדמטריוס. הלנה יודעת שלא תוכל לגרום לדמטריוס להתאהב בה, אך רוצה שהוא ״יכיר לה תודה״ גם אם לא יאהב אותה, ולכן היא מספרת לו על תוכניתם של ליסנדר והרמיה. דמטריוס יוצא ליער בעקבות ליסנדר והרמיה, והלנה בעקבותיו. ביער, מנסה דמטריוס להיפטר מהלנה ללא הצלחה. בינתיים, אוברון וטיטניה, מלך ומלכת הפיות, מסתכסכים. ברשותה של טיטניה ילד אסופי, שהיה בנה של נסיכה הודית (כוהנת לטיטניה) שנפטרה בעת הלידה. טיטניה הבטיחה לכוהנת לגדל את הילד. אוברון מבקש לקבל את הילד וטיטניה מסרבת. אוברון מחפש דרך להשפיל את טיטניה, ולגרום לה לתת לו את הילד. הוא שולח את פּאק, יצור שובב הסר למרותו, להביא פרח שהשיקוי המופק ממנו גורם להתאהבות. אוברון מטפטף צוף מפרח זה על עיניה של טיטניה, ופוקד על פּאק לגרום לטיטניה להתאהב במשהו טיפשי ככל האפשר. כמו כן, מבקש אוברון מפּאק להסדיר בדרך זו את יחסי האהבה בין דמטריוס והלנה, שאינם סימטריים.
לֹאֵעQtä
יעקב לודוויג פֿליקס מנדלסון
Felix Mendelssohn
(עם חלופות סגנוניות)
← ראה הערת שוליים בעמוד 27 →
קוֹנְקוֹרְדַּנְצִיָּה Concordance
«LE CŒUR SUR LA MAIN»
[א] בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. [ב] וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם. [ג] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי־אוֹר. [ד] וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר, כִּי־טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. [ה] וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. {פ} [ו] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. [ז] וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת־הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי־כֵן. [ח] וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. {פ} [ט] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי־כֵן. [י] וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי־טוֹב. [יא] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ עַל־הָאָרֶץ; וַיְהִי־כֵן. [יב] וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה־פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי־טוֹב. [יג] וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ} [יד] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. [טו] וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ; וַיְהִי־כֵן. [טז] וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. [יז] וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל־הָאָרֶץ. [יח] וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי־טוֹב.
[יט] וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי. {פ} [כ] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ, עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. [כא] וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת־הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל־עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי־טוֹב. [כב] וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. [כג] וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי. {פ} [כד] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ־אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי־כֵן. [כה] וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל־רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי־טוֹב. [כו] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ, וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ. [כז] וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. [כח] וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל־חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ. [כט] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ, וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בּוֹ פְרִי־עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. [ל] וּלְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר־בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי־כֵן. [לא] וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד; וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ}
ğסKffiב
More Books • £17
₪80 • חדש על המדף
{ גאווה ‡ ודעה † קדומה }
1908←2026
Old-Style Figures 05–07–1936 ספרות אולד־סטייל
“!?≈✲•§@*%”
Love&Marriage
Encyclopædy
•אנציקלופּדיה•
A Midſummer Night’s Dream
außergewöhnlich
FRANÇOIS✲BOUCHER
| Rococo § 1703→1770 |
Glyphs
- א
- ב
- ג
- ד
- ה
- ו
- ז
- ח
- ט
- י
- ך
- כ
- ל
- ם
- מ
- ן
- נ
- ס
- ע
- ף
- פ
- ץ
- צ
- ק
- ר
- ש
- ת
- יִ
- ײַ
- שׁ
- שׂ
- שּׁ
- שּׂ
- אַ
- אָ
- אּ
- בּ
- גּ
- דּ
- הּ
- וּ
- זּ
- טּ
- יּ
- ךּ
- כּ
- לּ
- מּ
- נּ
- סּ
- ףּ
- פּ
- צּ
- קּ
- רּ
- שּ
- תּ
- וֹ
- בֿ
- כֿ
- פֿ
- A
- B
- C
- D
- E
- F
- G
- H
- I
- J
- K
- L
- M
- N
- O
- P
- Q
- R
- S
- T
- U
- V
- W
- X
- Y
- Z
- À
- Á
- Â
- Ã
- Ä
- Å
- Æ
- Ç
- È
- É
- Ê
- Ë
- Ì
- Í
- Î
- Ï
- Ð
- Ñ
- Ò
- Ó
- Ô
- Õ
- Ö
- Ø
- Ù
- Ú
- Û
- Ü
- Ý
- Þ
- ẞ
- Ā
- Ă
- Ą
- Ć
- Ĉ
- Ċ
- Č
- Ď
- Đ
- Ē
- Ĕ
- Ė
- Ę
- Ě
- Ĝ
- Ğ
- Ġ
- Ģ
- Ĥ
- Ħ
- Ĩ
- Ī
- Ĭ
- Į
- İ
- IJ
- Ĵ
- Ķ
- Ĺ
- Ļ
- Ľ
- Ŀ
- Ł
- Ń
- Ņ
- Ň
- Ŋ
- Ō
- Ŏ
- Ő
- Œ
- Ŕ
- Ŗ
- Ř
- Ś
- Ŝ
- Ş
- Š
- Ţ
- Ť
- Ŧ
- Ũ
- Ū
- Ŭ
- Ů
- Ű
- Ų
- Ŵ
- Ŷ
- Ÿ
- Ź
- Ż
- Ž
- Ə
- Ș
- Ț
- Ẁ
- Ẃ
- Ẅ
- Ỳ
- a
- b
- c
- d
- e
- f
- g
- h
- i
- j
- k
- l
- m
- n
- o
- p
- q
- r
- s
- t
- u
- v
- w
- x
- y
- z
- ß
- à
- á
- â
- ã
- ä
- å
- æ
- ç
- è
- é
- ê
- ë
- ì
- í
- î
- ï
- ð
- ñ
- ò
- ó
- ô
- õ
- ö
- ø
- ù
- ú
- û
- ü
- ý
- þ
- ÿ
- ā
- ă
- ą
- ć
- ĉ
- ċ
- č
- ď
- đ
- ē
- ĕ
- ė
- ę
- ě
- ĝ
- ğ
- ġ
- ģ
- ĥ
- ħ
- ĩ
- ī
- ĭ
- į
- ı
- ij
- ĵ
- ķ
- ĸ
- ĺ
- ļ
- ľ
- ŀ
- ł
- ń
- ņ
- ň
- ʼn
- ŋ
- ō
- ŏ
- ő
- œ
- ŕ
- ŗ
- ř
- ś
- ŝ
- ş
- š
- ţ
- ť
- ŧ
- ũ
- ū
- ŭ
- ů
- ű
- ų
- ŵ
- ŷ
- ź
- ż
- ž
- ſ
- ș
- ț
- ȷ
- ə
- ẁ
- ẃ
- ẅ
- ỳ
- ª
- º
- װ
- ױ
- ײ
- 0
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- ₀
- ₁
- ₂
- ₃
- ₄
- ₅
- ₆
- ₇
- ₈
- ₉
- ⁰
- ¹
- ²
- ³
- ⁴
- ⁵
- ⁶
- ⁷
- ⁸
- ⁹
- ½
- ¼
- ¾
- ⅛
- ⅜
- ⅝
- ⅞
- ⁄
- !
- #
- *
- ,
- .
- /
- :
- ;
- ?
- \
- ¡
- ·
- ¿
- •
- …
- ׳
- ״
- "
- '
- «
- »
- ‘
- ’
- ‚
- “
- ”
- „
- ‹
- ›
- (
- )
- [
- ]
- {
- }
- -
- _
-
- –
- —
- ־
- &
- @
- |
- ¦
- §
- ©
- ®
- °
- ¶
- †
- ‡
- №
- ™
- ✲
- $
- ¢
- £
- ¤
- ¥
- ₪
- €
- ƒ
- %
- +
- <
- =
- >
- ~
- ¬
- ±
- ^
- µ
- ×
- ÷
- ‰
- −
- ≈
- ≠
- ≤
- ≥
- ↑
- ↗
- →
- ↘
- ↓
- ↙
- ←
- ↖
- ↔
- ↕
-
- `
- ´
- ˆ
- ˜
- ¯
- ¨
- ¸
- ̈
- ̇
- ̀
- ́
- ̋
- ̂
- ̌
- ̆
- ̊
- ̃
- ̄
- ̒
- ̦
- ̧
- ̨
- ̵
- ̷
- ̸
- ְ
- ֱ
- ֲ
- ֳ
- ִ
- ֵ
- ֶ
- ַ
- ָ
- ֹ
- ֺ
- ֻ
- ּ
- ֿ
- ׁ
- ׂ
- ׇ
- €
-
- ‚
- ƒ
- „
- …
- †
- ‡
- ˆ
- ‰
- Š
- ‹
- Œ
-
- Ž
-
-
- ‘
- ’
- “
- ”
- •
- –
- —
- ˜
- ™
- š
- ›
- œ
-
- ž
- Ÿ
OpenType Features
-
Add 2/3 cup of flour and stir
-
More than 34,352,720 people live in Peru
-
Every minute, around 300,000 cells die in our bodies
-
Lactic acid — C3H603
-
מלכים ובליסטראות
-
מעמקי היערות
-
The Hague and New York City are 5,811 Km apart
-
100 Oaks
About
-
Published
1908, 2026
-
Designers
Raphael Frank (Hebrew); Yanek Iontef, Daniel Grumer, Matan Iontef, Dan Sarid (Latin)
-
Styles
1 style
-
Features
Fractions, Lining Figures, Old-style figures, Inferiors, Short Lamed, Short Ayin, Tabular lining figures, Slashed Zero
-
Scripts
Hebrew, Latin
Frank Rühl has accompanied the Hebrew reader since 1908, and it has no plans to go anywhere. It was created by Raphael Frank, the cantor of the Jewish community in Leipzig and an amateur typographer, out of a desire to move along from the heavy appearance of traditional Hebrew sacred scripts, and to create a daily, simple, secular typeface — yet still elegant and readable. Stylistically, Frank Rühl is a synthesis of familiar structures from Ashkenazi and Sephardi Hebrew letterforms, with influences from Art Nouveau and Latin letterforms. Its refined shapes and the significant improvement it introduced in differentiating between similar letters, quickly made it the primary — and eventually almost the exclusive — Hebrew text typeface. It is used for printing Hebrew books, newspapers, and publications, up to the present day. Frank Rühl Variable brings the iconic typeface to 2026. Alongside an extended Latin character set, it includes two variable axes: weight and optical size — a rare feature that recreates the historical sensitivity of metal type — allowing designers full control to create fluent, highly readable text, as well as bold, characterful headlines. The new version gives the iconic typeface contemporary digital life and provides designers with an updated, dynamic tool.
