שנה שלמה היא היתה רוק סטאר. שנה שלמה היא ביטלה אותנו ואת תפיסת עולמנו, איימה עלינו, גידפה אותנו, סיכסכה, התיזה שנאה, הטיפה להרס, תפחה לממדים של מפלצת, שבוע אחר שבוע, עם הדגל שדבוק לה ליד, מול קהל שבוי בפסיכוזה, מתמכרת להערצה, מפלרטטת עם הכוח, מסתכלת על כולנו ממרומי הבמות, מסתנוורת מהזרקורים, יורקת אש, מרגישה כל יכולה. ואז בא האסון הגדול ואיתו ההתרסקות. תוך כמה שעות היא נעשתה לא רלוונטית, פאתטית, סרח עודף, תזכורת חיה לטרלול ולטמטום, ובעיקר בורחת מאשמה.
בושה!
