כבר יותר מחודש שאני נמצא יום יום, שעה שעה, לילה לילה, בישובי העוטף, במרחב נובה, בקיבוצים שספגו את המכות הכי קשות. בזירות הכי מזעזעות.
41 ימים עברו מאז גויסתי. 41 לילות שבהם אני כמעט ולא ישן, בקושי אוכל בגלל המראות שילוו אותי כל החיים, הריח שלא עוזב לי את האף
(1/2)
ינון מגל: "אני מרגיש שקרה לנו משהו, שהשם כעס עלינו מאוד והעניש אותנו, ראיתי איזה רב ששאלו אותו איפה השם היה ב 7.10, והוא אמר שהשם לא היה איפה שלא רצו אותו"
מגיע הבוקר לישיבה חשובה עם בכירה שנמצאת בתפקיד מפתח בארגון.
הגעתי הכי מוכן ומסודר, אבל אותה עניין למה לא באתי עם החומרים האלה לפגישה הקודמת שנערכה איתה באוגוסט.
״איפה היית עם זה בתחילת אוגוסט?״ היא שאלה אותי בכעס לא מוסתר בנוכחות שאר המשתתפים.
״בעזה, חיפשתי נעדרים״ עניתי.
שקט.
ב-2014, ואני בן 32, קיבלתי פטור ממילואים כי האגד הארטילרי שלי נסגר (האחרון במערך נכון @ravidbraitman?).
שנתיים אחר כך ויתרתי מיוזמתי על הפטור כדי לחזור לשירות מילואים, לתפקיד שאותו אני ממלא עד היום, מתוך תחושת שליחות (בסדר, וגם כי החבר הכי טוב שלי משך אותי לצוות).
1/4
היו כמה שניות של שקט וראו עליה שהיא נבוכה.
אחר כך היא מילמלה משהו בסגנון ״אני מאוד מעריכה את משרתי המילואים״ והמשכנו בישיבה, שבסופה היא אישרה את מה שביקשתי.
ביקשנו מהבייביסיטר, סטודנטית בת 24, שתיתן הצעת מחיר לשמור על התינוק ביולי-אוגוסט (אשתי מסיימת בקרוב חופשת לידה) עד 16:00, כשבאמצע אוגוסט בת 6.5 ובן 3 מצטרפים אחרי הקייטנות.
היא מבקשת 12,000 ש״ח.
לחודש.
״אני מרגיש שקרה לנו משהו,
שה׳ כעס עלינו מאוד,
והעניש אותנו״
הדבר היחיד שלא מדויק במה שכתבתי זאת המילה ״נעלב״ בעוד שינון אמר ״כעס עלינו מאוד״.
עכשיו תסביר לי מה עיוותתי ואיפה.
אין פה ענין של דעה פוליטית, ימין/שמאל, יש כאן אמירה, שלדעתי לפחות צריך להוקיע, וטוב יעשה ינון אם יתנצל.
צפיתי בכתבה של @naimleee ב @N12News על שכונת הכרם בבארי וזה הציף אצלי את הכל מחדש.
חודשים שלמים עבדנו בבתים, בחצרות, בשכונה ומסביבה ובשכונות נוספות בקיבוץ.
סרקנו, זחלנו, סיננו, אספנו, נפגשנו עם ניצולים, תיחקרנו את הכוחות שנלחמו בקיבוץ בכלל ובכרם בפרט, חרשנו את כל קבוצות
(1/2)