Ruthi Morin - רותי מורין

אז חזרתי לארץ

2010-10-18T00:16:53Z

מה הספקתי להחמיץ?

גם השבוע אני מתפרששת

2010-08-13T23:21:47Z

ואין לי הרבה מה לומר במסגרת המם של האצה, אבל בזכותו חקרתי קצת עיבודים לPaint it black של הרולינג סטונס.
שני עיבודים שחביבים עלי במיוחד, ואחד שחביב על בעלי-שיחיה.

אשמח לקבל קישורים לביצועים מוצלחים נוספים.

If nothing we do matters, the only thing that matters is what we do.

2010-08-06T22:39:48Z

באיחור, גם אני מצטרפת למם של האצה. לא היה לי מה לומר לגבי שיר שהוא שלי (יש כמה שהיו, בתקופות, אבל אין אחד שהוא באמת באמת ממש זה). לא ראיתי סיבה מיוחדת להדביק את העולם בDream on, גם אם ניל פטריק האריס שר אותו. אבל הפעם, הנושא הוא שיר שמסכימים איתו.

יכול להיות שאלו מכם שמכירים אותי טוב ירימו גבה לבחירת השיר. אני אפיקורוסית - לא לתאבון ולא להכעיס, אני פשוט לא מאמינה באלוהים או בכוח עליון. אבל אני גם לא ציניקנית שאין לה שום דבר מקודש. אני הומניסטית. לכל אדם יש ערך. כל אדם חשוב. לכל אדם מגיעה מידה של נדיבות לב ואדיבות. (אני יודעת, זו פשטנות איומה. יש דקויות, אבל מקומן לא במם מוזיקלי).
מה שמשנה לעניינו הוא, שאני יכולה להסכים בלב שלם עם משפטים כמו "In the end, only kindness matters".
וברמה מאד עמוקה, אני מסכימה עם הפזמון: הידיים שלי אולי קטנות, אבל הן שלי, לא של אף אדם אחר, ואני לא מוכנה להשבר (ואם הכוונה לוויתור על ניסיונות לשנות משהו, או לליבה הפנימית של הזהות שלי, זה נכון כך או כך).
יש שם גם הצהרות קטנות יותר של כוח רצון. "I won't be made useless, only idle with despair".

Jewel - Hands

For light does the darkness most fear.

אומרים לי שאני לא כותבת מספיק

2010-08-04T09:50:29Z

אבל האמת היא שאין לי הרבה מה לומר.
שלשום אני ו belvane סידרנו את הבית של שרונה כשהיא היתה עם אמא שלה בהוספיס. הן כבר כתבו על זה (כאן וגם כאן.)
בזמן שסידרנו התקשר אלי אחד המרצים שלי, ומסתבר (סטגדוש!) שאני עוזרת הוראה במבוא לסטטיסטיקה. לכבוד החדשות הטובות, חשבתי להכין סדרת רשומות על מושגים בסיסיים בסטטיסטיקה. יש קונים? (יש סיכוי שאכין אותן גם אם אין קונים, אבל אולי אסתיר אותן יפה).

נראה לי שזה כל העדכון לעכשיו. אלא אם חדשות כביסה והתקנת מדפים מעניינות מישהו. שנאמר: מסופקתני. שלא לומר: אם אותי זה לא מעניין במיוחד, אדרבא ועל אחת כמה וחומר בן בנו של לא כל שכן.

ג'ונתן ספרן פויר על שחיטה כשרה

2010-06-02T09:25:00Z

כאן.
וציטוט, שמסביר למה אני צמחונית כבר שלוש שנים (למרות שאני לא יודעת כמה הפסיקה בסוף הקטע נכונה):
"אם גידול בעלי חיים לשחיטה אינו הבעיה הגדולה ביותר בעולם כיום - כי לפי האו"ם הוא הסיבה העיקרית להתחממות העולמית ואחת משתיים או שלוש הסיבות של כל בעיה סביבתית משמעותית בעולם, מקומית או גלובלית; והוא הסיבה העיקרית לסבל של בעלי החיים (במיליארדי בעלי חיים נוהגים בדרכים הנחשבות לבלתי חוקיות אם היו חתולים או כלבים); והוא הסיבה העיקרית לבירוא יערות ואבדן המגוון האקולוגי; והוא מרכיב ברור ביצירת מחלות כמו שפעת העופות והחזירים; והוא הופך את האנטיביוטיקה ליעילה פחות; והוא גם מקצר את חיינו - הרי שללא ספק שהוא בעיה שהשקט שמכתר אותה הוא מחריש אוזניים יותר מכל הדממות. גם האנשים הפוליטיים, המודעים והמעורבים ביותר נוטים לא להתעסק עם הבעיה הזאת."

מהות הפמיניזם

2010-05-28T21:45:48Z

מהות הפמיניזם בפחות מחמש מאות מילים.
ואף מילה על פערי שכר.

סטטיסטיקה ומיני עדכונים

2010-04-18T14:42:17Z

אני לומדת די הרבה סטטיסטיקה הסמסטר, כולל קורסים שאני לא מחוייבת בהם. את חלקם אני לומדת כי בשנה הבאה יש סטטיסטיקה רב-משתנית ואני רוצה להיות מוכנה, חלקם כי החומר מעניין אותי, וחלקם כי חייבו אותי בהשלמות. תוצאה צפויה של העושר הזה היא הרמה בה אני שולטת בחומר הבסיסי (חוזרים עליו בכל קורס, פחות או יותר). תוצאה לא צפויה היא שפנו אלי מאגודת הסטודנטים בבקשה שאתרגל את סטטיסטיקה א' באופן לא רשמי.
אם יש למי מהקוראים תרגילים שזכויות היוצרים עליהם מאפשרות שימוש בהם, אודה לכם מאד.
(חומר הלימוד: מדדי מרכז ופיזור, חישוב הסתברויות, התפלגות הדגימה, רווח בר סמך, מבחני Z ו-T, חי בריבוע לתלות, מתאמי פי, קרמר ופירסון).

***

בעבודה, אחד המדריכים ששמע שאני הולכת לתרגל סטטיסטיקה, אמר לי "אני יודע שזה צפוי, אבל - מה ההסתברות?"
אני חוששת שצחקתי בקול, מה שעלול להעיד על כך שאני רקובה מהיסוד.

***

בהמשך לפוסט קודם - א' עשה את המבחן ועבר לארבע יחידות באנגלית. עכשיו אני מנסה לשכנע אותו ששווה לו לעבוד קשה, כי הוא מסוגל להגיע גם לחמש יחידות. נראה איך ילך.

***

ילדה אחת הצטרפה לפרוייקט, והעובדה שהיא נבונה ויודעת את החומר מכשילה אותה, מפני שאין לה סבלנות לבדוק את התשובות שכתבה. יש לה הפרעת קשב, והיא יכולה לתת תשובה נכונה בעל פה ולהסתבך כשצריך לכתוב אותה. אני מקווה שאמצא את הדרך הנכונה להגיע אליה.
הדבר הראשון שהיא אומרת לי מדי יום הוא "אין לי כוח!". אני מכינה דפים על נושאים שמעניינים אותה בניסיון למשוך את לבה, אבל זה עובד רק חלקית. אם יש למישהו עצות או הצעות, אשמח לשמוע.

***

ילדה אחרת מתקדמת בקצב טוב, ומה שחשוב יותר - בקצב קבוע למדי. היא מתקשה להבין מקריאה, אבל כשמקריאים לה הכל בסדר. הצעתי לה לקרוא בקול, אני מקווה שזה יעזור. היא כתבה לי מכתב מקסים שבו היא אמרה שאני מורה "נחמדה ונהדרת". גם מורות צריכות חיזוקים חיוביים מדי פעם.

***

האם יש ביקוש לרשומות על טכניקות למידה יעילות ו/או על מושגים בסיסיים בסטטיסטיקה?

You deserve better.

2010-03-21T08:43:20Z

My first wedding cake

2010-03-20T15:11:59Z

לראשונה בחיי אפיתי עוגת חתונה. המאורע - חתונתה של belvane עם בחיר ליבה. הטעמים - שוקולד עם שבבי שוקולד לבן, תפוחים ואוכמניות (כל אחד בשכבה שונה), וקצפת בטעם וניל. הקישוט - בעזרתה האדיבה של ntopaa שסייעה ליישר את הקצפת.

?האם קראת כבר את ספרי על סטטיסטיקה רב משתנית

2010-03-09T22:09:37Z

יום אחד אני אכתוב ספר. הוא יקרא "לא הבטחתי לך גן של התפלגויות נורמליות" ויתאר את חייה של סטודנטית שלומדת שלושה קורסים בסטטיסטיקה בסמסטר אחד למרות שאינה סטודנטית לסטטיסטיקה. (מבוסס על סיפור אמיתי!)
ספר ההמשך יקרא "היפו תזה" ויספר על כתיבת המאסטר של הסטודנטית (השמנה).
או שלא.

עדיין חסרות לי חמש תשובות, אז אם יש חבר/ה, מכר/ה או ידיד/ה בזוגיות חד מינית (שגרים עם בן/בת זוגם), אנא הפנו אותם לשאלון ולטופס שליחת קובץ. ביום חמישי ההגשה ולא יהיו עוד נדנודים בנושא.

קריאה נואשת לעזרה

2010-03-06T10:33:24Z

מזה כשבועיים אני מחפשת זוגות חד מיניים שמנהלים משק בית משותף שיסכימו לענות על שאלון שאני זקוקה לו לקורס מחקר כמותי וניתוח סטטיסטי.
תאריך הגשת נתונים מקודדים מתקרב (ביום ג' השבוע) ועדיין חסרים לי ~~כ-15~~ כ-5 שאלונים ממולאים.
אם אתם, או מי מחבריכם, מוכנים לענות על השאלון ומתאימים לתיאור לעיל, אנא עזרו לי!
את השאלון ניתן להוריד כאן: שאלון (בפורמט RTF)
וניתן לשלוח אותו חזרה באופן אנונימי לחלוטין דרך כאן: טופס שליחת קובץ.
תודה מראש לכל המסייעים.

סיפוק (מיידי) בעבודה

2010-02-08T21:08:48Z

וכל אחד, וכל אחת, עולם מלא

2010-02-04T21:50:05Z

תקציר הפרקים הקודמים: עזבתי את משרת ההייטק, חזרתי ללימודים, ואני עובדת בפנימיה.
שלא במפתיע, אני לומדת המון על חינוך והוראה.

יש את הילדים "שלי", של הפרוייקט בו אני עובדת, שאני אוהבת כל אחד ואחת מהם אהבת נפש (למרות שיש בהם כמה שחושבים שלא), ויש את ילדי הפנימיה, שאותם זכיתי להכיר מקרוב בשבועיים האחרונים, כאשר אני משמשת מחליפה לספרנית שיצאה לחופשה. מלבד רישום השאלת הספרים וסידורם במקום, אני מסייעת לחניכים (המעוניינים בכך) להכין שיעורי בית ועבודות, ומשמשת גם כאוזן קשבת.

יש בני נוער שזקוקים רק לעזרה קונקרטית: אילו ספרים יש על אמני רנסאנס? והיכן הם נמצאים? אפשר להטות כך פועל?
יש כאלו הזקוקים, יותר מהכל, לתמיכה נפשית ועידוד: פתרתי נכון? נכון שעבדתי יפה היום?
יש כאלו הזקוקים לעזרה בשמירת המיקוד, בעיקר היפרים. לפעמים מספיק להצביע על קטע כשהם קוראים אותו, ואז על השאלה שהם צריכים לענות עליה.
יש כאלו שחסר להם ידע בסיסי. לא יודעים מהי חזקה. איך עובדים מספרים חיוביים ושליליים. איך מטים פעלים באנגלית, או איך מזהים מה סוג ההטיה הרצוי.

אצל חניכי הפנימיה יש יותר צורך באוזן קשבת. לחלקם יש בעיות שאינן יחודיות (והתקיימו מאז ומעולם). אחד הנערים מתעניין במישהי שלומדת איתו, ולא יודע איך להתחיל לדבר איתה ועל מה, וגם חושש מדחיה. אילו היה לו אח או הורה זמין, אולי היה מדבר איתו. אולי לא. לפעמים יותר קל לדבר עם מישהו קצת רחוק. נער אחר רוצה לדחות את הצו הראשון, אבל כבר דחה אותו פעם אחת וחושש שלא יתאפשר לו. אחר רוצה (ומסוגל) ללמוד יותר יחידות באנגלית, אבל חוסר הכימיה בינו למורה מעכב את התהליך, למרות המאיות שהוא מוציא.
עד כאן - חוויות די רגילות של גיל ההתבגרות. לחלק מחניכי הפנימיה יש צרכים קצת שונים. חלק רוצים לספר למישהו על החיים שלהם - הורים נעדרים, או פוגעים. יש שנשלחו לפנימיה רק מפני שהוריהם רצו להבטיח להם חינוך איכותי יותר - וחלקם חושש שההורים לא אוהבים אותם מספיק ולכן הרחיקו אותם. יש שרק מבקשים לעשות שיחת טלפון להורים או אחים, כשהם מתגעגעים. ותמיד נחמד לראות הורה שמגיע באמצע השבוע לבקר את ילדו.
יש כאלו שרק רוצים לספר את הסיפור כפי שהם חווים אותו. להרגיש שיש מישהו בצד שלהם. ויותר קל לעזור להם למצוא פתרון כך, כשהם חשים מובנים, כשהם יודעים שלי אין אינטרס אישי.

אני חושבת שטוב לחיות כאשר מצליחים לסייע או לשמח אדם אחד מדי יום. ואני חושבת שעכשיו אני מפצה בטורבו על כל הימים בהם עבדתי יותר מדי שעות רק כדי לשוב עייפה, בלי לעשות שום דבר מלבד עבודה וסידורים.

אני יודעת שהרשומה הזו מעט מבולבלת, מעט מקובצת, חסרת מיקוד ונטולת סימוכין. אולי מתישהו אשוב לרשומות בעלות תוכן של ממש. אני לא רוצה להתחייב.

מסתבר

2009-07-12T10:51:26Z

מסתבר שהקדמנו טרנד.

התקבלתי

2009-07-06T13:45:46Z

עכשיו רק לעבור את הקורסים בסטטיסטיקה.

מם מקני, בעיקר כי לא כתבתי הרבה זמן

2009-06-23T12:06:51Z

kenny_isra_feed - או, במקור, קני מממתינה לאשתקד - תייגה אותי למם חדש, ובו מפרטים

מה למדתי מאבא?
למדתי שטוב לב ואהבה חשובים מאדיבות ונימוס. למדתי שלפעמים חשוב לעמוד על דעתך ויהי מה, ולפעמים מוטב לומר "איני יודעת", או "איני בטוחה". למדתי לתמוך באהובים לי. למדתי שההחלטה הנכונה היא נכונה גם אם היא מזיקה. למדתי שמוסר אינו נושא בר ויכוח.

מה למדתי מאמא?
למדתי שאדיבות ונימוס יכולים לעזור מאד, אבל אין תחליף לאמפתיה. למדתי שלפעמים מוטב להתפשר, ולפעמים אין טעם להכנס לויכוחים מיותרים. למדתי שיש לאמן את השריר המוסרי, ולדון ולדון שוב ושוב בכל הצדדים של בעיה, ולא למהר לסוף פסוק. למדתי כשאהובים עושים טעויות, אפשר לאפשר להם לסגת.

מה למדתי משניהם?
למדתי שיש לאדם מקום בעולם כשלעצמו וללא הצדקה מעבר לכך - כלומר, הומניזם. למדתי שלמשפחה אין תחליף. למדתי שאהבה ללא תנאי תעזור לאהובָי לפרוש כנפיים. למדתי לבקש את מה שאני זקוקה לו. למדתי להעניק אמפתיה וחמלה. למדתי שהרחבת הדעת חיונית לאדם החושב (ולבריאות נפשו).
ובזכותם גם למדתי על אהבת אחיות, אבל זה לפוסט אחר.

מתוייגים הלאה: tara_lee_evron, belvane, eumelia ולמרות הסבירות הנמוכה שיאותו, langbeheim ו-madsamrackham.

לגבי הדירה החדשה

2009-06-09T11:06:31Z

אנחנו גרים ליד בית חולים ותחנת מכבי אש.
יש רעש של סירנות בכל מיני שעות משונות, אבל אני שקטה.

סיימתי למלא את הטפסים

2009-05-26T22:19:31Z

מחר אני הולכת להרשם לתואר שני. אני לא בטוחה אם האח הידד או הצילו.
מזל שיש לי את נילי, שתחזיק לי את היד. לפחות בזמן הגשת הטפסים. אחר כך זה רק לשבת ולחכות עד שיגיעו התשובות, ולראות אם התקבלתי או שאני צריכה למצוא (מהר) מקום אחר (שיש בו הרשמה מאוחרת) לעשות בו תואר.

הדבר המפלצתי באמת

2009-04-21T09:46:19Z

הוא שבני אדם עשו זאת לבני אדם אחרים, והמשיכו לחיות.

קו לו לו

2009-04-20T13:19:55Z

בהמשך לגילוי הנאות המטבח, לקחתי על עצמי מצווה גדולה - לשמח כלה.

שבת כלה היא סוג של מסיבת רווקות דתית, שמתפרשת לה מכניסת השבת (או קצת קודם) ועד צאתה (או קצת אחר כך). היא כוללת הרבה אוכל, אלכוהול לפי הטעם, ושיחות נשים לאין קץ, כמו גם תכני שבת רגילים: קידושים, הבדלה, ומנוחה.
בעוד בעלי-שיחיה סבל קשות מהפקעת ביתו לצורך קשקושי אסטרוגן עד שהשפתיים מכחילות, אני נהניתי מאד. אמנם הקניות והנקיונות לא היו מהנים במיוחד, אבל הבישולים, סידור הבית, השיחות, האוכל והשקט-של-שבת הביאו סיפוק והנאה. יש מנוחה שלמה ביכולת לשבת בבית יום שלם ורק לאכול, לקרוא ולישון, בלי ללכת לשום מקום ובלי צורך להספיק שום דבר.

השבת היתה כשרה חלבית, יען כי אני צמחונית. בתפריט נכללו פשטידות, עוגות, אנטיפסטי, סלט ירקות, שני סוגי תפוחי אדמה, מעדני חלב ודגני בוקר לשבת בבוקר, נזיד עדשים מעשה ידיה של המוזה, שני סוגי דג (אחד הכינה הכלה) וסוכריות לרוב.
התכנית האמנותית כללה את שאלון מסיבת הרווקות המסורתי (שאלנו את החתן... מה את חושבת שהוא ענה?), מכתב מהחתן - נוהג רווח בציבור הדתי, כיוון שהחתן והכלה לא מתראים בשבוע שלפני החתונה - וכן עציץ נושאי שיחה, שמיצה את היכולת היצירתית שלי לעשור הזה.
עציץ נושאי השיחה הורכב מכדור קלקר בתוך עציץ. בכדור ננעצו שפודי עץ ועליהם עלים מסול. לכל עלה הודבק פתקון שמצדו העליון נכתב עליו "ספרי לי..." ומצדו התחתון נושא, למשל: על פאדיחה, על אהבה, על אוכל, משהו מצחיק וכן הלאה. בכל שלב בו הכלה רצתה בכך, היא בחרה מי תקטוף משהו ותספר עליו. היו כמה סיפורים משעשעים מאד, למשל סיפור על קינואה במקום על קנאה.

עציץ הסוכריות, שנשאר כמעט כשהיה בתום הסופ"ש, נלקח ביום א' למשרד. רובו חוסל תוך שעות ספורות - נראה שלבחורים אין שום עכבות בנוגע לקטיף שפודים עטויי סוכריות, בניגוד לעלמות. כעת נותר רק קומץ סוכריות, והן נעלמות לאיטן. ביום חמישי החתונה (קולולו ואיחולים!), שטיק מגניב של חתונה בראש חודש גם בספירת העומר. לא נותר אלא לקוות שהמיועדים יקימו בית אוהב ומאושר.

ביקורת מסעדות: אונאמי

2009-04-03T16:10:29Z

מה שהיא אמרה.
וגם: 3 בקבוקי צינזנו מהמם ב-120 ש"ח בנחלת בנימין. ופשטידת תירס בתנור.

Stuff I baked

2009-03-27T19:45:17Z

Here's what I've been baking lately.

For Sharona's birthday - Apple Rainbow cake, and choclate covered strawberry cake.

A week later - A Rum and pinapple rainbow cake for a girls' night.

For my Brother-in-law's birthday, He asked for an Apple cake with his Gibson SG's silhouette on it in cinammon.

Today I baked a bread-like butter pastery. It didn't rise, but it's good all the same.

משהו שהתכוונתי לעשות אתמול

2009-01-27T06:56:10Z

יום הולדת שמח, בודהה.

על עוגות וחמיות

2008-12-24T18:00:12Z

לחמותי היה יום-הולדת, ואפיתי כמה עוגות נסיון.

אני חושבת שהרבה מהבעיות שבין כלות לחמיות נובעות ממקום אנושי בסיסי: הרצון להיות נאהבים ומקובלים, הרצון במרחב שבו אפשר להיות את עצמך, ולא לעטות את צורות ההתנהגות, או המחשבות, המקובלות על הסביבה. והאמת היא, שאין מקום כזה, מלבד בחיק המשפחה.* רק בקרב בני המשפחה ניתן לצפות ליחס מקבל, לאהבה ללא תנאי.

ולכן התוספות שלא בחרת בעצמך למשפחה - מחותנים למיניהם - מאיימים על התחושה הזו. כי החמות או הגיס הם אנשים שמישהו אחר בחר, או שהגיעו עם הבחירה באדם אחר. הם אנשים שלא בהכרח מקבלים אותך, אולי אפילו לא מאמינים באותו אידאל משפחתי. כל ביקורת של חמות על כלה וההיפך, כל התעלמות מעצה או דעה, טומנת בחובה את הפוטנציאל לדחיה על ידי הקרובים ביותר. בחיפוש אחר הכרה ואהבה, חוסר הערכה הוא הפגיעה הקשה ביותר.

אני מכירה הרבה כלות וחמיות שמסתדרות יפה. הרבה גיסים וגיסות שנהנים לבלות יחד. נדמה לי שהסוד הוא בכוונה, ולא בפרקטיקה. ההצהרה המודגשת על כבוד ואהבה יכולים לגשר על אי הסכמות, עצות שנדחו, הצעת עזרה שאין בה צורך, אבל זכתה להערכה. יצירת המקום שבו האדם חש רצוי ומוערך, מכפרת על הפעמים שבהם דעת אחרים גברה.**

לכן ערכתי כמה ניסיונות באפית העוגה, ולכן בחרתי את זו שיצאה הכי יפה וטעימה, ולא את זו שעשויה מהפרי האהוב על חמותי. היא כנראה תעריך את המחשבה והמאמץ בכל מקרה, אבל תהנה מהעוגה המוצלחת והמחשבה מאחוריה, יותר משתהנה לחוש שהתאמצתי מאד, ושהיא צריכה לזייף הנאה שלמה.
___
* אני יודעת שלא כל משפחה, והדבר עצוב בעיני.
** לכלות וחתנים יש עוד מדד. כי גם אם הם מוערכים מאד, אי אפשר להיות אהוב על הורים, כאשר מזיקים לילדיהם. אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.
_____
חלק מפרוייקט "זרחין וירטואלי" עם p_lea. כל יום רביעי, פוסט לפנות ערב.
וחוץ מזה, חמותי מגיעה מחר.

אוף

2008-12-23T14:22:38Z

מישהו אמר לי עכשיו, בפראפרזה: "אישה שלא רוצה ילדים היא דפוקה, וגבר שרוצה להיות אבא, להכיר את הילדים שלו ולא להיות רק תורם זרע, הוא עוד יותר דפוק".