ניהול גרסאות במערכות מולטי אייג'נט, סקיילינג של קלוד קוד בארגון, ועוד
מתודולוגיות עבודה Agent-Based
1. פירוק של Agent-Based Development: הוצגה מתודולוגיה מפורטת הכוללת ארבעה סוכנים: Spec agent (ניהול דרישות ואיפיון), Context agent (מיפוי קוד קיים ואבחון נקודות תורפה), Code agent (כתיבת קוד בסיסי מבלי לגעת בארכיטקטורה), ו-Review agent (ביצוע code review ממוקד edge cases ו-scale). צורף פוסט בנושא.
2. דיון על BMAD: עיקר הדיון סבב סביב BMAD – זהו framework לסביבות מרובות agents תוך שמירה על סטנדרטיזציה ו-workflow אדפטיבי (לפחות בגרסה 6). על פי הדוברים, BMAD מומלץ לארגונים גדולים שמעוניינים בתהליך מסודר, שמתמודד עם אתגרי ההטמעה וה-overhead הניהולי.
3. התנסות בארגונים: משתמשים בשטח שיבחו את BMAD v6 בזכות ה-adaptive workflow וסוכן ה-analyst, ועלתה המלצה ספציפית למנהלי מוצר. ל-PMs.
4. השלכות לארגונים גדולים: נשאלה השאלה על קושי באימוץ — ארגונים עם תהליכים כבדים מתמודדים עם הזזת ה’גבינה’ (התרגלות להרגלים חדשים), וצוין שמעבר כזה דורש תכנון ארוך טווח וליווי צמוד.
5. מקורות השראה לסביבת העבודה: דובר על שפע של agents שנוצרו ונוסו בהצלחה בסביבות שונות. בהקשר זה, שותף ריפו עם רשימת סוכנים מומלצים: A list of Claude Code agents.
📅 הדיון המלא התחיל בתאריך: Code Generation Agents | 18:08 | 17.11.25
ניהול גרסאות במערכות Multi-Agent
1. האתגר בפרודקשן: נשאלה שאלה מארגון שמנהל מערכת עם מעל 10 agents שמופעלים על ידי צוותים שונים – איך מתמודדים עם שינויים ב-APIs בין agents, דוקומנטציה עקבית, ו-backward compatibility בין הגרסאות של האייג’נטים השונים?
2. אסטרטגיות backward compatibility: גישה שהוצעה - agent שמתעדכן יודע מי קורא לו ומה הקורא מצפה לקבל (אם דואגים שהוא תמיד יהיה מודע לגרסה הקודמת שלו). כך, אותו agent יכול לטעון tools או prompts שונים ולהישאר תואם לאחור. האחריות מוטלת על ה-agent המשתנה, לא על הקורא.
3. השוואה למיקרוסרוויסים: האתגר דומה מאוד לעולם המיקרוסרוויסים – כשצוותים שונים מנהלים agents שונים, קשה לתאם releases או לנתב traffic לגרסה ספציפית. הוצעה גישה של schema registry (כמו ב-Kafka) שבודקת ב-CI/CD שהגרסה החדשה לא שוברת חוזים קיימים.
4. הבדל בין pipeline ל-multi-agent: הובהר שהפתרון לא מיועד ל-pipeline (שם יודעים מי קורא למי), אלא למערכת שבה כל agent יכול לדבר עם כל agent אחר – מה שמצריך גישה מתוחכמת יותר לניהול גרסאות ו-APIs.
📅 הדיון המלא התחיל בתאריך: AI driven coding | 19:46 | 24.11.25
מקרה מבחן מהשטח: סקיילינג קלוד קוד בארגון
1. ניסיון בפריסה רחבה של Claude Code: שיתפו ניסיון של חברה מסוימת לחשוף את Claude Code באופן רחב ל-300 מפתחים, תוך מזעור הצורך בידע מוקדם של כל מפתח לגבי תצורה, כלים וקונטקסט – ושימוש בסוב-אג’נטים (subagents) לאוטומציה של העברת עדכונים.
2. מפגש Zoom ייעודי ודיון על multirepo: הוצעו מפגשי Zoom פתוחים ללמידת הפרקטיקה ברמת עומק, כולל שאלות על ניהול multirepo ושילוב טכנולוגיות מגוונות (BE/FE) – הגישה דומה בין backend, shared libs ו-front.
3. שיתוף ידע ומעורבות קהילתית: הוזמנו הצעות והצטרפות לקהילת LangTalks להרחבת שיתוף הידע סביב סקיילינג של שיטות עבודה אוטומטיות וקונטקסט ארגוני.
📅 הדיון המלא התחיל בתאריך: AI driven coding | 07:16 | 20.11.25
RAG לספרים
שאלת הפתיחה: חבר קהילה ביקש טיפים ליישום RAG על ספרים – מה עובד, מה לא, והאם כלים כמו Google File Search יכולים לעזור כנקודת התחלה.
רפרנס מרכזי – פרויקט Harry Potter: הופנה לפרויקט הדגל של ניר דיאמנט, עם פוסט מפורט ב‑Medium והרצאה ביוטיוב על RAG מורכב.
מגבלות כלים קיימים: רוב הכלים מתבססים על VectorDB בלבד ולא על Graph – מה שמגביל את היכולות. בעברית נדרשת אופטימיזציה ייעודית לשיפור דיוק ואיכות.
אסטרטגיית Chunking רב‑שלבית: הוצעה היררכיה של embedding - סיכומי פרקים - chunks בינוניים - ציטוטים ספציפיים (high‑res), כדי לאזן בין הקשר רחב לדיוק גבוה.
📅 הדיון המלא התחיל בתאריך: LangTalks Community | 10:38 | 22.11.25
🧰 נושאים נוספים שעלו
גרפים: כשבונים Knowledge Graph אפשר לבחור בגישה סמנטית שמייצגת ידע כעובדות ומשמעויות (RDF – Resource Description Framework) או בגישה ישומית שמייצגת ישויות וקשרים עם מאפיינים (LPG – Labeled Property Graph), והבחירה משפיעה אם הגרף נועד להבין משמעות ולבצע הסקה או פשוט לתמוך באפליקציות מהירות וסקייל.
פתרונות Open Source לניטור: פרויקטים כמו Hud.io ושרת MCP ל-OpenTelemetry צוברים תאוצה כמענה לצורך במעקב על ביצועי agents בסביבות ייצור.
התמודדות עם עלויות: הפחתת הוצאות בפניה ל-LLMs מתחילה בחידוד הקונטקסט וגודל הבקשות, מיקוד בפונקציונליות, ורק לאחר מכן בחינת שינוי מודלים או ספק.
מפגשי Hands-On: הקהילה מביעה רצון באירועי העמקה מעשיים בנושאי scaling, ניהול agents וכלים של observability.




