מערכת למידת מכונה שפיתח צוות חוקרים בין־לאומי עשויה לקצר את השלב הראשוני בחיפוש אחר חומרים חדשים לתעשיית המוליכים למחצה. במקום לסרוק מספר עצום של תרכובות אפשריות באמצעות ניסויי מעבדה או חישובים קוונטיים עתירי משאבים, המערכת מקבלת פער אנרגיה רצוי ומציעה הרכבים כימיים מבוססי גליום שעשויים להציג אותו.

המחקר נערך בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פלינדרס באוסטרליה ומאוניברסיטת ח'ליפה באיחוד האמירויות, ופורסם בכתב העת ACS Materials Letters. השיטה משלבת מודל חיזוי המבוסס על אלגוריתם השכנים הקרובים ביותר – K-Nearest Neighbors או KNN – עם אופטימיזציה בייסיאנית וסינון של נוסחאות שאינן סבירות מבחינה כימית.

המטרה אינה רק לחזות את פער האנרגיה של חומר מוכר, אלא לבצע תכנון הפוך: להתחיל בתכונה האלקטרונית המבוקשת ולחפש תרכובות שעשויות לספק אותה.

חיפוש ממוקד במקום סריקה ממצה

אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח חומרי שבבים הוא גודלו של המרחב הכימי. גם כאשר החיפוש מוגבל לתרכובות המכילות גליום, ניתן ליצור מספר עצום של שילובים בין יסודות, יחסים סטויכיומטריים ומצבי חמצון.

שיטות המבוססות על תורת פונקציונל הצפיפות, DFT, מאפשרות לחשב את המבנה האלקטרוני של חומרים בדיוק גבוה יחסית, אך ביצוע חישובים כאלה עבור כל תרכובת אפשרית דורש זמן ומשאבי מחשוב רבים. ניסוי וסינתזה במעבדה יקרים ואיטיים עוד יותר.

הגישה שהציגו החוקרים אינה מנסה לבצע חישוב מלא לכל מועמד. היא משתמשת בנתונים שנאספו על אלפי מוליכים למחצה מוכרים כדי ללמוד את הקשר בין ההרכב הכימי לבין פער האנרגיה. החוקרים בחנו כמה מודלים של רגרסיה, ומצאו כי מודל KNN סיפק את הביצועים הטובים ביותר, עם מקדם התאמה R² של 0.812.

המודל משמש כמודל מחליף, או surrogate model, שמספק הערכה מהירה וזולה יחסית של תכונות החומר. מעליו פועלת האופטימיזציה הבייסיאנית, שבוחרת בכל שלב את המועמדים שכדאי לבחון בהמשך. האלגוריתם מאזן בין התמקדות באזורים שבהם כבר נמצאו תוצאות מבטיחות לבין בדיקת אזורים חדשים במרחב החיפוש.

באמצעות התהליך ביקשו החוקרים לייצר תרכובות מבוססות גליום עם פערי אנרגיה מוגדרים מראש בטווח שבין 0.5 ל־3.5 אלקטרון־וולט.

סינון כימי לפני המלצה על חומר

מודל למידת מכונה עלול להציע נוסחאות שנראות מתאימות מבחינה מתמטית, אך אינן יכולות להתקיים כחומרים אמיתיים. כדי לצמצם את הבעיה שילבו החוקרים את מערכת SMACT, המבצעת בדיקות ראשוניות של סבירות כימית.

הסינון בוחן בין היתר איזון מטענים, מצבי חמצון אפשריים, התאמה בין היסודות וסבירות פיזיקלית בסיסית. רק מועמדים שעברו את הבדיקות הוחזרו לתהליך האופטימיזציה.

לאחר השלמת החיפוש דיווחו החוקרים כי ההרכבים שהציעה המערכת היו ייחודיים ולא הופיעו בנתוני האימון. שיעור גבוה יותר של תרכובות שעברו את סינון SMACT התקבל בחיפוש אחר פערי אנרגיה שבין 1.5 ל־2.5 אלקטרון־וולט.

עם זאת, מעבר של סינון SMACT אינו מוכיח שהחומר יציב תרמודינמית, שאפשר לסנתז אותו או שניתן לגדלו כשכבה גבישית באיכות המתאימה לייצור רכיבים. לשם כך נדרשים חישובי DFT מפורטים יותר, בחינת מבנים גבישיים, סינתזה במעבדה ומדידה של התכונות החשמליות והאופטיות.

המשמעות האפשרית לתעשיית השבבים

פער האנרגיה הוא אחד המשתנים המרכזיים הקובעים את התאמתו של מוליך למחצה ליישום מסוים. חומרים בעלי פער קטן עשויים להתאים לגלאי אינפרה־אדום וליישומים פוטו־וולטאיים מסוימים. פערים בינוניים רלוונטיים לרכיבים אופטיים, לדיודות פולטות אור ולפוטוניקה, ואילו חומרים רחבי פער משמשים בפיתוח רכיבי הספק, אלקטרוניקה לטמפרטורות גבוהות ומערכות העמידות למתחים ולקרינה.

תרכובות גליום כבר תופסות מקום חשוב בתעשייה. גליום ארסניד משמש ברכיבי תדר רדיו, במערכות תקשורת ובאופטואלקטרוניקה; גליום ניטריד נמצא ברכיבי הספק, בתחנות בסיס ובמערכות תאורה; ותחמוצת גליום נחקרת כחומר רחב־פער לדורות עתידיים של רכיבי מתח גבוה.

השיטה החדשה אינה מציעה תחליף מיידי לחומרים אלה ואינה מוכיחה כי נמצא חומר מתאים לייצור מסחרי. תרומתה האפשרית נמצאת בשלבים מוקדמים יותר של שרשרת המחקר: צמצום של מיליוני אפשרויות לרשימה קצרה של מועמדים שניתן לבחון בחישובים מדויקים ובמעבדה.

עבור יצרני חומרים, חברות רכיבים ומכוני מחקר, תהליך כזה עשוי להפחית את מספר החישובים והניסויים שאינם מובילים לתוצאה. הוא גם עשוי לאפשר חיפוש ממוקד של חומר המותאם לדרישה הנדסית מסוימת, במקום הסתפקות בחומרים שתכונותיהם כבר מוכרות.

המחקר מדגים את התרחבות השימוש בבינה מלאכותית בתעשיית השבבים מעבר לתכנון מעגלים, אימות ותהליכי ייצור. במקרה זה, האלגוריתם משתלב בשלב שקודם לתכנון הרכיב עצמו – בחירת החומר שממנו ייוצר.

המאמר המדעי:
Tarek Khater ואחרים, “Bayesian Optimization-Guided Discovery of Gallium-Containing Semiconductors with Targeted Band Gaps”, ‏ACS Materials Letters, כרך 8, גיליון 5, עמודים 1375–1381, 2026.
DOI: 10.1021/acsmaterialslett.5c01482

הפוסט בינה מלאכותית מציעה חומרי גליום עם פער אנרגיה לפי דרישה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור ומארוול הודיעו כי סיפקו ללקוחות מארוול ברחבי העולם יותר מחמישה מיליון מעגלים פוטוניים משולבים קוהרנטיים — Coherent Photonic Integrated Circuits, או PICs. השבבים מיוצרים באמצעות פלטפורמת פוטוניקת הסיליקון של טאואר, ומיועדים בעיקר למערכות תקשורת אופטיות המחברות בין מרכזי נתונים.

העלייה בהיקף האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית מגבירה את הצורך בהעברת כמויות גדולות של מידע בין שרתים, מאיצים ומרכזי נתונים מרוחקים. תקשורת אופטית מאפשרת להעביר מידע בקצב גבוה ובמרחקים גדולים יחסית, תוך צריכת אנרגיה נמוכה יותר בהשוואה לחיבורים חשמליים מסורתיים.

מקלטים ומשדרים אופטיים קוהרנטיים מורכבים יותר ממערכות המבוססות על גילוי ישיר של עוצמת האור. הם אינם מסתפקים במדידת המשרעת של האות, אלא משתמשים גם במידע על המופע והקיטוב של האור. כך ניתן לקודד יותר מידע בכל אות אופטי ולשפר את קצב ההעברה ואת טווח התקשורת, אך הדבר מחייב רמת דיוק גבוהה יותר בתכנון ובתהליך הייצור של השבבים.

לדברי ד"ר אד פרייסלר, סגן נשיא ומנהל חטיבת תדרי הרדיו בטאואר, הדרישות ממקמ"שים אופטיים ממשיכות להשתנות, ולכן גם פלטפורמות הפוטוניקה נדרשות להתפתח, במיוחד בתחום התקשורת האופטית הקוהרנטית.

במסגרת שיתוף הפעולה בין החברות פותחו יכולות ייצור עבור דורות מתקדמים יותר של רכיבים קוהרנטיים. אלה כוללות שילוב חומרים שאינם סיליקון, אינטגרציה תלת־ממדית של רכיבים אלקטרוניים ופוטוניים ושיטות אריזה אופטית מתקדמות.

אחת מהטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש היא יצירת חריצים בצורת האות V, המאפשרים למקם ולחבר סיבים אופטיים אל השבב בדיוק גבוה. יכולת זו עשויה להקל על הרכבת הרכיבים ולהגדיל את התפוקה בייצור מערכות תקשורת אופטיות בהיקפים גדולים.

ד"ר ראדה נגרג'ן, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות של תחום ההנדסה האופטית במארוול, אמר כי החברות מתכוונות להמשיך בפיתוח טכנולוגיות קוהרנטיות עבור ארכיטקטורות שבהן תשתיות מרכזי הנתונים מתרחבות מעבר למערכת או לארון שרתים יחיד. לדבריו, המטרה היא לספק חיבורים אופטיים יעילים ובעלי ביצועים גבוהים עבור עומסי העבודה הגדלים של יישומי בינה מלאכותית.

הפוסט טאואר ומארוול חצו את רף חמשת מיליון השבבים הפוטוניים הקוהרנטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מוטורולה סולושנס (NYSE: MSI) חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת D-Fend Solutions הישראלית, המפתחת מערכות להתמודדות עם רחפנים עוינים, תמורת 1.5 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ברבעון הרביעי של 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים ולעמידה בתנאי הסגירה המקובלים.

D-Fend פיתחה טכנולוגיה מבוססת תקשורת רדיו, המאפשרת לזהות רחפנים בלתי מורשים, לנתק אותם ממפעיליהם ולהשתלט עליהם באופן מבוקר. במקום לשבש את כלל התקשורת באזור או להפיל את הרחפן, המערכת יכולה לנתב אותו לנחיתה בטוחה, תוך המשך פעילותם של רחפנים מורשים.

לדברי החברה, מערכותיה פרוסות באלפי אתרים ביותר מ־30 מדינות ומשמשות גופי ממשל, ביטחון, אכיפת חוק ותשתיות חיוניות. הכנסותיה צמחו ביותר מ־50% בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות, והיא צופה הכנסות של כ־185 מיליון דולר בשנת 2026.

הרכישה מתבצעת על רקע התרחבות השימוש ברחפנים מסחריים גם למטרות עוינות, ובהן חדירה למתקנים מאובטחים, הברחות, איסוף מודיעין ושיבוש פעילותם של שדות תעופה ואירועים ציבוריים. במקביל, שינויים רגולטוריים בארצות הברית מרחיבים את האפשרות של גופי אכיפה מקומיים ומדינתיים להשתמש באמצעים לאיתור ולנטרול רחפנים מסוכנים.

"רחפנים עוינים הפכו את המרחב האווירי לזירת סיכונים שבה זיהוי בלבד אינו מספיק", אמר גרג בראון, יו"ר ומנכ"ל מוטורולה סולושנס. לדבריו, הטכנולוגיה של D-Fend מאפשרת לנטרל את הקשר עם הרחפן, לנתב אותו מחדש ולהביא לנחיתה מבוקרת.

זוהר הלחמי, יו"ר ומנכ"ל D-Fend Solutions, מסר כי החיבור למוטורולה סולושנס יאפשר לחברה להרחיב את פעילותה באמצעות מערך הלקוחות של הרוכשת בתחומי ביטחון הציבור, הממשל והמגזר העסקי.

הפוסט מוטורולה סולושנס תרכוש את D-Fend Solutions הישראלית תמורת 1.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אינטל, ליפ בו טאן, הציג בריאיון את החזון האסטרטגי שלו לחברה, שבמרכזו חיזוק פעילות המוצרים, האצת החדשנות ההנדסית, הרחבת יכולות הייצור והמארזים המתקדמים, ובניית אינטל כחברת פלטפורמה שתספק פתרונות מחשוב מלאים לעידן הבינה המלאכותית.

טאן הציב יעד שאפתני לצמיחת החברה בשנים הקרובות: "אינטל גדולה בהרבה בקנה מידה וקשה יותר לשחזר בה את ההישגים שהשגנו בקיידנס, אך היעד שלי נשאר פי עשרה, תשואה של פי עשרה בתוך חמש עד עשר שנים. כמי שבנשמתו הוא משקיע הון סיכון, זו המטרה שלי".

לדבריו, השינוי בדפוסי השימוש בבינה מלאכותית מחזק את מעמדם של המעבדים המרכזיים. "הביקוש לסוכני AI ולמעבדים לעומסי הסקה חזק מאוד. היסטורית, היחס בין מעבדים למעבדים גרפיים בשלב האימון היה בערך 1:8, וכעת אני רואה אותו משתנה ל 1:4 ואף פחות מכך. המעבדים הופכים חשובים יותר".

טאן ציין כי אינטל פועלת להפוך את פעילות הייצור שלה למנוע צמיחה מרכזי, תוך התמקדות באיכות, בתפוקה ובאמון הלקוחות. "ייצור שבבים הוא עסק מבוסס אמון. הלקוחות חייבים לבטוח בך לפני שהם מוסרים לך את פרוסות הסיליקון שלהם. לכן אנחנו ממוקדים בתפוקה, בצפיפות הפגמים ובזמן המחזור, כדי לספק איכות ואמינות".

במקביל, אינטל מעמיקה את פעילותה בתחומי המארזים המתקדמים ומדע החומרים. טאן התייחס לטכנולוגיית EMIB של אינטל, למצעים מבוססי זכוכית ולבחינת חומרים חדשים, ובהם גליום ניטריד, סיליקון קרביד, אינדיום פוספיד ויהלום סינתטי. "זהו הלך הרוח של מהנדס. אתה ממשיך להיתקל בצווארי בקבוק, ואז מבין כיצד להתגבר עליהם או לעקוף אותם".

בהתייחסו לצמיחה המהירה של תשתיות הבינה המלאכותית, אמר טאן כי הביקוש נותר גבוה, וכי האתגרים המרכזיים מגיעים מצד ההיצע. לדבריו, מגבלות החשמל, זמינות גז ההליום והמחסור בזיכרון משפיעים על קצב הרחבת התעשייה, כאשר המחסור בזיכרון הוא כיום האתגר הדחוף ביותר.

טאן התייחס גם לשיתוף הפעולה עם אילון מאסק סביב יוזמת Terafab "תשתית המוליכים למחצה עדיין אינה מדביקה את קצב הצמיחה של הבינה המלאכותית. אנו להוטים לשתף פעולה כדי להאיץ את הייצור באמצעות הטכנולוגיות והתהליכים שלנו. הצוותים נפגשים מדי שבוע, והעבודה המשותפת מעוררת השראה".

במהלך הריאיון הקדיש טאן התייחסות מיוחדת לישראל ולתעשיית החדשנות המקומית. "לישראל יש כישרונות רבים. חלק משמעותי מההשקעות שלי נעשה בישראל, בזכות יזמים פורצי דרך וחדשניים שעובדים קשה מאוד. גם בזמן מלחמה הם ממשיכים לקיים שיחות. לפעמים הם אומרים: 'יש התרעה, אני צריך לרדת למקלט. ייתכן שהאינטרנט לא יהיה טוב, אז אולי נעבור לשיחה קולית'. החוסן היזמי הזה מרשים אותי מאוד."

טאן הדגיש כי אינטל מבקשת לפעול בקצב מהיר יותר, להעמיק את הקשר עם לקוחותיה ולחבר בין המעבדים, המאיצים, המארזים המתקדמים, התוכנה ושירותי הייצור. "המטרה היא להתקדם לעבר פתרון מלא, מהסיליקון ועד המערכת. יש לנו את היכולות להתאים שבבים ופתרונות לעומסי עבודה שונים, וזה הכיוון שאליו אנחנו מובילים את אינטל".

הפוסט מנכ"ל אינטל ליפ בו טאן: "תשואה של פי 10 בתוך חמש עד עשר שנים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים Majestic Labs דורגה במקום הראשון ברשימת עשרת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2026. החברה הקדימה בדירוג את חברת המחשוב הקוונטי Quantum Art ואת חברת התוכנה Port. הרשימה גובשה על סמך דירוג של משקיעים ביותר ממאה קרנות הון סיכון. (גלובס)

החברה הוקמה ב־2023 בידי עופר שחם, שהריאר „שא” רבי ומסומי ריינדרס, בכירים לשעבר בגוגל ובמטא. היא גייסה יותר מ־100 מיליון דולר ומפתחת שבבים ושרתים להפעלת עומסי בינה מלאכותית גדולים. (גלובס)

המוצר המרכזי של החברה הוא Prometheus, שרת המבוסס על שבבי Ignite שפיתחה. לפי אתר החברה, המערכת מספקת עד 128 טרה־בייט של זיכרון מהיר ומשותף בשרת יחיד — עד פי אלף יותר זיכרון לכל מעבד בהשוואה למערכות מבוססות מעבדים גרפיים. המערכת מיועדת בין היתר למודלים בעלי טריליוני פרמטרים, לחלונות הקשר ארוכים וליישומי סוכני AI, תוך צמצום הצורך לפצל את העיבוד בין מספר רב של שרתים. (majestic-labs.ai)

Majestic Labs מתכננת לספק מערכות ראשונות ללקוחות מוקדמים לקראת השקה מסחרית רחבה המתוכננת ל־2027. להרחבה על החברה, מייסדיה והבחירה בה ניתן לעיין בידיעה המלאה באתר גלובס.

תגיות: Majestic Labs, מג'סטיק לאבס, שבבים, בינה מלאכותית, Prometheus, Ignite, מרכזי נתונים, גלובס, סטארט־אפים ישראליים

הפוסט Majestic Labs נבחרה לסטארט־אפ המבטיח של גלובס לשנת 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע ביום חמישי, 18 ביוני, כי אפל הסכימה לשתף פעולה עם אינטל בתכנון ובייצור שבבים בארצות הברית. טראמפ פרסם את הדברים ברשת Truth Social והציג את ההסכם כחלק ממאמצי הממשל לחזק את ייצור השבבים האמריקני. עם זאת, אפל ואינטל טרם פרסמו הודעה רשמית ולא מסרו פרטים על היקף ההתקשרות.

ההודעה אינה מעידה בהכרח שאפל מתכוונת לחזור להשתמש במעבדי x86 של אינטל במחשבי Mac. ההערכה היא שמדובר בהסכם ייצור, שבמסגרתו אינטל פאונדרי תייצר חלק מהשבבים שאפל מתכננת בעצמה. אפל החלה ב־2020 לעבור ממעבדי אינטל לשבבי Apple Silicon מסדרת M, המיוצרים כיום בעיקר בידי  TSMC.

כבר בחודש מאי דיווח הוול סטריט ג׳ורנל כי אינטל ואפל הגיעו להסכם ראשוני לאחר יותר משנה של שיחות. לפי הדיווח, הממשל האמריקני, המחזיק כיום בכ־10% ממניות אינטל, מילא תפקיד בקידום המגעים. לא נמסר אם אינטל תייצר שבבים למחשבי Mac, למכשירי iPhone או למוצרים אחרים.

עבור אינטל, זכייה באפל כלקוחה תהיה הישג מרכזי בתוכנית להפוך את פעילות הייצור שלה לספקית שבבים עבור חברות חיצוניות ולהתחרות ב־TSMC. אינטל הודיעה יומיים לפני דברי טראמפ כי תהליך הייצור המתקדם  Intel 18A-P נכנס לשלב של ייצור סיכון, אך החברה לא קישרה בין ההודעה לבין אפל ולא אישרה באיזה תהליך ייוצרו השבבים האפשריים. (Newsroom)

מבחינת אפל, התקשרות עם אינטל עשויה להוסיף כושר ייצור ולצמצם את התלות ב־TSMC, שקווי הייצור המתקדמים שלה נמצאים תחת ביקוש גובר מצד אנבידיה, AMD וחברות נוספות המפתחות שבבים לבינה מלאכותית. בעקבות דברי טראמפ עלתה מניית אינטל בכ־7%, בעוד שמניית אפל עלתה בכ־0.8%.

למרות תגובת המשקיעים, בשלב זה חסרים עדיין הפרטים המרכזיים: סוג השבבים, תהליך הייצור, היקף ההזמנות ולוח הזמנים. עד שאפל או אינטל יאשרו את ההתקשרות, מדובר בהכרזה של טראמפ הנשענת על הסכם ראשוני שדווח כבר בחודש שעבר.

תגיות:

הפוסט טראמפ: אפל תייצר שבבים באמצעות אינטל בארה״ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Machines הישראלית הודיעה על רכישת PCB Engineering ההונגרית ועל הקמת מרכז מחקר ופיתוח חדש בבודפשט. החברות לא פרסמו את היקפה הכספי של העסקה. זו הרכישה השנייה שמבצעת Quantum Machines באירופה בתוך כשישה שבועות, לאחר שרכשה במאי את חברת התוכנה ההולנדית QHarbor.

PCB Engineering עוסקת זה כשני עשורים בפיתוח מערכות אלקטרוניות מהירות וצפופות ובארכיטקטורות חומרה למחשוב עתיר ביצועים. תחומי הפעילות של צוות החברה כוללים תכנון כרטיסים אלקטרוניים מהירים, פיתוח FPGA, מערכות משובצות מחשב וליווי מוצרים משלב התכנון ועד הפעלת הכרטיס ובדיקתו. החברה סיפקה שירותי פיתוח גם לתעשיות החלל, התעופה, הביטחון והתקשורת.

מרכז הפיתוח החדש יקלוט את כ־40 עובדי PCB Engineering. בהודעה הרשמית של Quantum Machines לא נמסר מספר העובדים שיצטרפו לחברה, אך נמסר כי צוות ההנדסה ההונגרי ישתלב בפיתוח חומרת השליטה שלה.

מנכ"ל ומייסד PCB Engineering יאנוש לאזאני אמר כי צוות החברה פיתח במשך שני עשורים מערכות מהירות וצפופות וארכיטקטורות חומרה מורכבות למחשוב עתיר ביצועים. לדבריו, הצטרפות ל־Quantum Machines תאפשר למהנדסי החברה ליישם את ניסיונם בפיתוח החומרה הדרושה להפעלת מערכות קוונטיות.

רכישה שנייה באירופה בתוך שישה שבועות

ב־5 במאי 2026 הודיעה Quantum Machines על רכישת QHarbor, חברה שהוקמה על בסיס פעילות באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה בהולנד. צוות QHarbor הצטרף למרכז פיתוח חדש של Quantum Machines בדלפט ועוסק בתוכנות לניהול ניסויים, טיפול בנתונים ואינטגרציה ברמת המערכת.

הרכישות בהונגריה ובהולנד מצטרפות לרכישת QDevil הדנית במרץ 2022. QDevil פיתחה רכיבי אלקטרוניקה ומערכות קריוגניות המשמשים להפעלת מעבדים קוונטיים בטמפרטורות נמוכות. בעקבות אותה עסקה הקימה Quantum Machines בקופנהגן חטיבה לאלקטרוניקה משלימה למערכות קוונטיות.

כך נוספו לחברה בשלוש העסקאות יכולות בתחומים שונים: אלקטרוניקה קריוגנית ורכיבים משלימים מדנמרק, תוכנת ניסויים ואינטגרציה מהולנד, וכעת תכנון חומרה מהירה ומערכות FPGA מהונגריה. הרכישה החדשה אינה כוללת יצרנית של מעבדים קוונטיים, אלא חברה המתמחה בחומרה הקלאסית הדרושה לבקרה ולהפעלה שלהם.

Quantum Machines מסרה כי היא מעסיקה עובדים ב־22 מדינות ומפעילה משרדים ומרכזים בישראל, ארצות הברית, דנמרק, גרמניה, יפן, סינגפור, הולנד וכעת גם הונגריה. בפברואר 2025 השלימה החברה גיוס של 170 מיליון דולר בסבב C, שהעלה את סך ההון שגייסה מאז הקמתה ל־280 מיליון דולר.

הפוסט Quantum Machines רכשה את PCB Engineering ההונגרית ותקים מרכז מו"פ בבודפשט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אמזון בוחנת שינוי משמעותי באסטרטגיית השבבים שלה: מכירת מערכות המבוססות על מאיצי הבינה המלאכותית Trainium ללקוחות שיפעילו אותן בדאטה סנטרים שלהם, ולא רק באמצעות שירותי הענן של AWS.

פיטר דסנטיס, הממונה על תחום הבינה המלאכותית באמזון, אישר כי החברה החלה בשיחות עם לקוחות פוטנציאליים, אך לא מסר את שמותיהם. לדברי אמזון, מדובר בשלב זה בשיחות גישוש מוקדמות, ולכן עדיין לא ברור מתי — ואם — תהפוך היוזמה למוצר מסחרי. ככל הנראה תציע החברה ארונות שרתים או מערכות שלמות ולא שבבים בודדים.  

עד כה שימשו Trainium ומעבדי השרתים Graviton בעיקר ככלי פנימי של AWS: הם מאפשרים לאמזון להפחית את התלות בספקי שבבים חיצוניים ולהציע שירותי מחשוב במחירים תחרותיים יותר. מנכ”ל אמזון אנדי ג’סי כתב באפריל כי השימוש ב־Trainium בקנה מידה גדול עשוי לחסוך לחברה עשרות מיליארדי דולרים בשנה בהשקעות הון ולשפר את הרווחיות של AWS.  

עסק שבבים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים

אמזון דיווחה כי קצב ההכנסות השנתי של פעילות השבבים שלה — הכוללת את Trainium, מעבדי Graviton ורכיבי התשתית Nitro — כבר עבר 20 מיליארד דולר וצומח בקצב תלת־ספרתי. ג’סי העריך כי אילו הייתה הפעילות פועלת כחברת שבבים עצמאית ומוכרת גם ללקוחות חיצוניים, קצב ההכנסות שלה עשוי להגיע לכ־50 מיליארד דולר בשנה.  

החברה טוענת כי הביקוש למאיציה עולה כעת על כושר האספקה. באפריל מסרה אמזון כי צברה התחייבויות הכנסה בהיקף של יותר מ־225 מיליארד דולר עבור Trainium וכי מרבית הקיבולת של Trainium2 כבר הוזמנה. בין הלקוחות המשתמשים בשבבים באמצעות AWS נמצאות Anthropic, OpenAI ואובר.  

השותפות עם Anthropic היא נדבך מרכזי באסטרטגיה. החברה התחייבה להשתמש בעד חמישה גיגה־ואט של דורות Trainium הנוכחיים והעתידיים ולהוציא יותר מ־100 מיליארד דולר על טכנולוגיות AWS במהלך עשר שנים. במסגרת Project Rainier כבר הוקם אשכול מחשוב הכולל מאות אלפי שבבי Trainium2 ומשמש לאימון ולהפעלת מודלי Claude.  

יציאה מעבר לגבולות הענן

מכירה ישירה עשויה לפתוח בפני אמזון שוק חדש של ממשלות, מפעילי תקשורת וחברות גדולות המבקשות להפעיל תשתיות AI מקומיות. הדרישה הזאת בולטת במיוחד במדינות הדורשות שמירת נתונים ועיבודם בתחומן, אך אינן מעוניינות להיות תלויות לחלוטין בענן ציבורי אמריקני.

עם זאת, המעבר ממכירת שירות ענן למכירת מערכות חומרה אינו פשוט. אמזון תצטרך לספק התקנה, תחזוקה ותמיכה באתר הלקוח, ולשכנע מפתחים להעביר עומסי עבודה מסביבת CUDA של אנבידיה אל סביבת התוכנה AWS Neuron. זהו כנראה האתגר המרכזי: היתרון של אנבידיה אינו מסתכם בביצועי השבבים, אלא גם בתוכנה ובמאגר גדול של כלים וספריות שכבר משולבים בתעשייה.

Trainium3, שהגיע לזמינות מסחרית בסוף 2025, הוא שבב ה־AI הראשון של AWS המיוצר בתהליך של שלושה ננומטרים. על פי נתוני אמזון, מערכות Trn3 UltraServer מספקות ביצועים גבוהים עד פי 4.4 ורוחב פס זיכרון גבוה פי 3.9 לעומת הדור הקודם. אלה נתוני יצרן שטרם זכו להשוואה עצמאית רחבה מול הדורות החדשים של אנבידיה ו־AMD.  

תחרות לצד המשך שיתוף הפעולה עם אנבידיה

המהלך אינו מעיד שאמזון מתכוונת לוותר על אנבידיה. AWS ממשיכה להציע מערכות המבוססות על מעבדי החברה, ובמרץ הרחיבו השתיים את שיתוף הפעולה ביניהן. על פי דיווח רויטרס, אנבידיה צפויה לספק ל־AWS עד מיליון שבבים עד סוף 2027.  

לכן, האסטרטגיה של אמזון היא ככל הנראה להציע מגוון ארכיטקטורות: מערכות אנבידיה עבור לקוחות הזקוקים לתאימות מלאה ל־CUDA, ושבבי Trainium עבור עומסים שבהם המחיר, צריכת החשמל והשליטה בתשתית חשובים יותר.

אם השיחות יבשילו למכירות, אמזון תחרוג לראשונה מהמודל שבו שבביה משמשים בעיקר למשיכת לקוחות אל AWS. היא תהפוך למתחרה ישירה בשוק מערכות ה־AI עצמן — שוק שבו פועלות אנבידיה ו־AMD, ולצדן ענקיות ענן כמו גוגל המפתחות מאיצים ייעודיים משלהן. פעילות השבבים של AWS מבוססת במידה רבה על אנאפורנה לאבס, החברה הישראלית שנרכשה בידי אמזון ב־2015 והפכה למרכז מרכזי בתכנון המעבדים המותאמים של הקבוצה.  

תמונה מוצעת: מערכת AWS Trainium3 UltraServer, הכוללת מאיצי בינה מלאכותית שפותחו עבור אימון והרצת מודלים גדולים.
קרדיט: Amazon Web Services.  

תגיות: אמזון, AWS, Trainium, אנבידיה, שבבי AI, מאיצי בינה מלאכותית, אנאפורנה לאבס, דאטה סנטרים, מחשוב ענן, שבבים מותאמים אישית

הפוסט אמזון בוחנת למכור מערכות Trainium מחוץ ל־AWS ולהפוך לספקית שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פולין מקדמת עם ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון הקמת מפעל שבבים בשלזיה תחתית, כחלק מתוכנית רחבה להגדלת הייצור הטכנולוגי במדינה. המפעל מתוכנן לקום באזור מיינקיניה, סמוך לוורוצלב ולגבול גרמניה, באתר שהוכן בעבר עבור מפעל הרכבה ובדיקות שבבים של אינטל.

אינטל תכננה להשקיע באתר כ־4.6 מיליארד דולר, אך ביטלה את הפרויקט ביולי 2025 במסגרת צמצום תוכניות ההתרחבות שלה באירופה. ממשלת פולין כבר השקיעה בתשתיות באזור, וכעת היא מבקשת לנצל אותן עבור הפרויקט הטייוואני.

ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, אמר כי המדינה אינה רוצה להישאר רק מרכז להרכבת מוצרים, אלא לבנות מערכת תעשייתית הכוללת ייצור, מחקר ופיתוח. עם זאת, טרם פורסמו פרטים על היקף ההשקעה במפעל השבבים, יכולת הייצור שלו, סוגי הרכיבים שייוצרו בו או מועד תחילת הפעילות. ההסכם הסופי צפוי להיחתם לאחר הקיץ.

המפעל עשוי להיות חלק מפארק טכנולוגי גדול יותר, שבו יוקמו גם קווי ייצור לשרתי בינה מלאכותית, רובוטים תעשייתיים, מרכזי מחקר, מערכי לוגיסטיקה ומסגרות להכשרת עובדים. בפולין מעריכים כי חברות נוספות החברות בהתאחדות יצרני החשמל והאלקטרוניקה של טייוואן עשויות להצטרף למיזם ולהשקיע בו מיליארדי דולרים.

במקביל מקדמות פוקסקון וחברת ElectroMobility Poland הממשלתית מרכז לייצור ולפיתוח כלי רכב חשמליים בעיר יאבוז'נו שבדרום המדינה. המפעל מתוכנן לייצר שלושה דגמי SUV בינוניים תחת מותג פולני־טייוואני חדש, עם יעד עתידי של עד 400 אלף כלי רכב בשנה. הבנייה מתוכננת להתחיל באביב 2027 והייצור ב־2029. הפרויקט צפוי לקבל הלוואות ממשלתיות בהיקף של 4.5 מיליארד זלוטי, כ־1.06 מיליארד אירו, מכספי קרן ההתאוששות של האיחוד האירופי.

הפוסט פוקסקון מתכננת מפעל שבבים בפולין באתר שממנו נסוגה אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית אקסייט לאבס (Xsight Labs) נמצאת בדרך לגיוס של כ־300 מיליון דולר לפי שווי של כ־2.5 מיליארד דולר. את הסבב צפויות להוביל קרן פידליטי וחברת ההשקעות Atreides, הנמנות עם המשקיעות הוותיקות בחברה.

הגיוס משקף עלייה חדה בשווי אקסייט לאבס לעומת סבב ההשקעה שלה ב־2021, שבו הוערכה בכחצי מיליארד דולר. בשנים שלאחר מכן עברה החברה חילופי הנהלה וצמצומי כוח אדם, אך לאחרונה צברה תנופה עם צירופם של לקוחות חדשים.

הלקוחה הבולטת היא סטארלינק, שבחרה בשבב המיתוג X2 של אקסייט לאבס עבור הדור הבא של לווייניה. השבב מיועד להעביר נתונים בקצבים גבוהים בין מערכות התקשורת בלוויין, תוך שמירה על צריכת חשמל נמוכה ועמידות בתנאי החלל.

אקסייט לאבס הוקמה ב־2017 ופועלת מקריית גת. החברה מפתחת שבבי תקשורת ומתגי אתרנט ניתנים לתכנות עבור מרכזי נתונים, שירותי ענן, מערכות בינה מלאכותית ורשתות תקשורת מתקדמות. אביגדור וילנץ, ממייסדי גלילאו ומלאנוקס, היה המשקיע המייסד בחברה ומשמש יו"ר הדירקטוריון שלה.

הפוסט אקסייט לאבס בדרך לגיוס 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.